<h1>רבינו ירוחם נכ"ח ח"א</h1>
<h2>דף יז.</h2>
מת בעיר כל בני העיר אסורים במלאכתן ודוקא בדליכא חבורת' אבל איכ' חבורתא ר"ל שנתחלקו בני העיר לחבורות שתתעסק כל חבורה במת שלה אין אסור אלא אותה חבורה שהמת שלה פשוט פירוש וה"ה אם יש לו יורשין שיתעסקו בקבורתו וכתבו בתוספות ודוק' שלא בשעת הוצאת המת ר"ל להתעסק בקבורתו, אבל בשע' הוצאת המת כלם צריכין לבא ואף על גב דלא קרי שאין חלוק לבטל ממלאכה בין קרי ללא קרי זולתי לבטל מת"ת כדקמן וכן כת' רי"ף. וכתב הרמב"ן שאם אינו מלווהו עד שיהא לו כל צרכו ועושה מלאכה דבר נדוי הוא כדאמרי' במימרא זו דשמתינהו רב יהודה וכו'. מבטלין ת"ת להוצאת המת ודוקא כשאין לו כל צרכו אבל יש לו כל צרכו אין מבטלין וכמה כל צרכו ששים רבוא כי נטילתה כנתינתה ר"ל נתינת התורה שהיו שם ס' רבוא וה"מ למי שקורא פסוק ושונה משנה אבל מאן דמתני ר"ל ששונה תלמוד אין לו שיעור פשוט בכתובות ובמגלה וכתב בשאלתות דרב אחא מיהא דאמרינן למאן דקרי ותני ממילא שמעין דמאן דלא קרי ולא תני דאין מבטלין עליו ת"ת אם יש מתעסקים אחרים בקבור' אבל לענין עשיית מלאכה מבטלין כל בני העיר כמו שכתבתי כי לא מפליג בעשיית מלאכה בין קרי ותני ללא קרי ולא תני. וכן משמע מן הירושלמי דתלמוד קודם למעשה דוקא כשיש שם מי שיעשה אבל אין שם מי שיעשה מעשה קודם לתלמוד ומיירי במאן דלא קרי ולא תני וכן כתב בה"ג. ורב נטרונאי כתב דכי ליכא עשרה מבטלין פירוש משום קדיש ושורה ודברי' הצריכין שם לעשרה. ולאשה וקטן כתב בה"ג דאין מבטלין כי דינן כמאן דלא קרי ולא תני ויש אומרים שאם היתה אשה חשובה ומתעסקת בלמוד תורה לבעלה ולבניה ראויה לכבו' כמאן דקרי ותני כי אין לזלזל בה מטעם שאינה מצווה ללמוד תורה וכל שכן אם היא לומדת וכן כתב הרא"ש. ומה שאמרנו שמבטלין ת"ת להוצאת המת פירוש כל מת והא דאמרינן במגלה למת מצוה מבטלין לאו דוקא מת מצוה וכן כתבו בתו' ויש אומרי' כי במת מצוה חיי' לבטל כי עדיף מת"ת אבל בשאר מתים מבטלין רוצה לומר רשאי לבטל אם ירצה ואם ירצה ללמוד אינו חייב לבטל וראשון נראה עקר. ופירש רבי אליקים ברבי יוסי הא דמבטלין ת"ת וכו' דוקא בשעת הוצאת המת אבל כל זמן שמוטל לקברו אין מבטלין דגבי חכם שמת אמרינן דבית מדרשו בטל אבל לא מדרשות אחרי'. וכת' הר' יום טוב מיוני דתינוקות של בית רבן אין מבטלין אפילו בשעת הוצאת המת וכן מוכח בשבת וכן בירושלמי.
